מחיה פיק לאניבאר גילמור פיק

בראש השנה כ"ט באלול תשע"ד ה-4 לספטמבר 2013 בחרתי להיקרא אניבאר גילמור פיק.

לפני עשרים ושתיים שנה  בעודי חולה, רציתי להחליף שם.

אמרו לי שטוב להחליף שם ברגעי מצוקה ומשבר.

התייעצתי אם אבי ז"ל מכיוון ששמי היה כשם אימו, והוא אמר "חיה הוא השם שנותנים לאישה שסכנת חיים מרחפת מעליה".

וויתרתי.

אף פעם לא הרגשתי מחוברת לשם שלי, אבל הלכתי איתו כי זה מה שעושים.

בסוף יוני 2013 הייתי בסדנא במדבר ואחת ממשתתפות הסדנא אמרה לפתע "השם שלך מאוד לא מתאים לך".

הרגשתי שהמשפט הזה מעורר אותי מתרדמת הוויתור.

והחלטתי  לבחון את האפשרות לבחור לעצמי שם חדש.

וכך במשך 3 חודשים עשיתי תהליך ארוך של חיפוש אחר שם ..

רציתי שם יפה, עם שייכות ישראלית. שאזדהה איתו, שארגיש שהוא מייצג אותי, אולי אפילו את העשייה שלי.

לאט, לאט נפלו מרבית השמות שבחרתי מסיבות כאלה ואחרות, ונשארתי עם ארבעה שמות " נורמליים" ושם אחד לא מוכר, לא שייך, כתוב משונה, שאין כמותו. המצאה

והוא המשיך לנקר במוחי.

התלבטתי ימים כלילות והבנתי שאני לא יכולה להתחבר לשם, יפה ככול שיהיה,שאיתו יבואו זיכרונות,שיכויות והשלכות השם שלי צריך להיות שם שאני המצאתי.

החלטתי לבחור בשם האחר, שהרגיש נשמע ונכתב כמו שם מהמיתולגיה הקלטית העתיקה.

ההתלבטות הייתה בין שלוש האפשרויות הללו: אינבאר..אינברי.. אנבאר..

אך הפור נפל על אניבאר.

אם רוצים פרשנות בעיברית השם מכיל את שתי המילים אני-באר .

אבל נשמע כמו באנגלית.Anibar

מכיוון שלא רציתי להיפרד משם המשפחה פיק, סוד המספרים דרש הוספת שם. וכך נוסף השם גילמור.

אניבאר גילמור פיק.

נכון זה שונה, אחר, ומאתגר את הסביבה, אבל זה נעשה לטובתי הגבוהה.

כול יום שעובר עלי עם השם החדש גורם לי להבין שהשם לא הומצא. אלא היה שם תמיד, והתהליך שעברתי היה תהליך ארכיאולוגי של חשיפה. בעדינות יום אחרי יום סילקתי את העפר שנח שם שנים על השם הזה,מחכה שאחזור אליו. פתאום צפים ועולים בי סיפורים, זיכרונות, כמיהות ,צלילים ששיכים למקומות זרים שהם לא מהמקום והזמן הזה. מסע.

אני מודה לכול מי  שעורר אותי, הניע אותי לפעולה, תמך,עזר, שיתף פעולה, שמח, התרגש ואהב.

תודה גם למי שמתקשה.

ותודה גדולה גם לי  על שאני מאמינה בשינוי, בבחירות, ומעזה ללכת אחרי ליבי..