מלח

שלום לכולם!

כשהייתי ילדה, כולנו, כל המשפחה, אכלנו אוכל רגיל. רק סבתא שלי אכלה ללא-מלח.
נורא ריחמנו עליה. חשבנו שהיא סובלת סבל נורא. היה לה לחץ דם גבוה, ולכן לא הייתה לה ברירה… אז "ויתרנו" לה, מלווים אותה במבט מלא רחמים ובבדיחה קטנה על חשבונה.
תמיד בישלנו לה מנה נפרדת – ללא מלח.

לימים, כשפגשתי את שיטת קינגסטון, פגשתי שוב את "הללא מלח"…

 

היום, כשאני מבינה למה מלח מזיק ואני מכירה את טעם המזונות כפי שהטבע ברא, גיליתי שסבתי לא סבלה כל כך, כפי שטעינו לחשוב.

 

אני יודעת שקשה לכם להאמין, אבל תוספת מלח על לשון שאיננה מורגלת בו גורמת לצריבה של ממש ולתחושה שרק טעם אחד קיים, טעם משתלט ומשטח כל טעם אחר – הטעם המלוח.
טעמו של אוכל ללא מלח עשיר בגוני טעם מעודנים.

 

מלח וכל תחליפיו – מלח מופחת נתרן, מלח עשבים, מלח ים טבעי ו…סויה – כולם מלחים!
אם תקראו את האותיות הקטנות על האריזות, תגלו שכל המוצרים הללו מכילים מלחים בכמות מכובדת. גם מזונות מעובדים ושימורי מחמצים כמו זיתים ומלפפונים – עתירי מלח.

 

למה אנחנו אוהבים מלח?

בעיני רבים מלח הוא טעם החיים – ובלעדיו האוכל נחווה כתפל. למה???

 

ראשית, כי זהו הרגל! הרגל שאפשר לשנות!

שנית, כי טעמם של הירקות הלא אורגניים תפל, והתרגלנו לפזר עליהם מלח ולהטביע אותם ברטבים.
שלישית, כי ככל שצורכים יותר מלח – צורכים עוד יותר… ואז הלשון מאבדת את היכולת לטעום טעמים עדינים ואנינים.
רביעית, כי אמרו לנו שמוכרחים לאכול מלח כמו שמוכרחים לשתות מים.
והכי חשוב, כי מלח הוא מעורר כמו סוכר וקפה…!!!

 

החיים המערביים הם חיים מואצים. ללא נחת או אורך רוח. אנחנו מחויבים לעמוד בהספקים, במטרות ובהצלחות. וכל זה ב"סטרס" גבוה.

 

אורח חיים שכזה מתיש את הנפש ואת הגוף, ועל כן בלוטת יתרת הכליה (האדרנל) מותשת. בעקבותיה מותש הגוף כולו. זוהי הסיבה שרבים מרגישים עייפות גם אחרי לילה של שינה.

 

כדי לקבל אנרגיה אנו זקוקים למזון תומך ולשעות שינה מספקות.
אבל באורח החיים התובעני שאנו חיים, שעות השינה המתקצרות למינימום, והתזונה הלוקה  בחסר אינם מותירים בידינו ברירה אלא – לברוח אל המעוררים: אל הקפה, התה, הסוכר על כל נגזרותיו ו…המלח.

 

ומה קורה אז?

 

צריכת מלח מייצרת תגובת שרשרת:

 

צריכת הנוזלים מוגברת, ומתרחשים התהליכים האלה:

 

  • כשצורכים מלח – צמאים יותר, וכששותים נוזלים רבים – מזיעים יותר, וכשמזיעים בורחים מינרלים מהגוף לכן צריכת מלח גורמת לאיבוד מינרלים דווקא.
  • כשצריכת הנוזלים מוגברת, הכליות ממהרות לטפל בנוזלים הרבים ומתקשות לטפל בחומרי הפסולת. עם הזמן יצטברו בכליות משקעים העלולים להפוך ל"אבנים" ("אבנים בכליות").


נוזלים מרובים וכליות המתקשות לטפל בהם גורמים לספיחת הנוזלים ברקמות הגוף.


שתייה גורמת לדילול אנזימי העיכול ולהיחלשותם ולעצירות. עצירות לא מאפשרת את שחרור הפסולת באופן תקין ומסכנת את הבריאות.

 

מלח ושתייה מרובה גורמים לעלייה בנפח הדם וללחץ דם גבוה.


אז מה לעשות?

 

  • להוריד את המלח מהמזון ולקבל את רוב הנוזלים מירקות ופירות טריים ומבושלים.
  • להשתמש בצמחי תבלין ובראש סלרי מגורר כפיצוי על חוסר המלח.
  • להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות ל"תפלות" המזון, עד שהלשון תרכוש הרגלים מעודנים יותר.
  • לשתות רק כמידת הצמא.

 

 

כך יפחת העומס על הכליות, על כלי הדם ועל כל אברי הניקוי.

 

על הרגלי השתייה ועל שטיפת המוח שאנחנו עוברים בנושא זה… בשבוע הבא…

 

יום מקסים לכולכם!
חיה

לראש העמוד
פיתוח: Webguy פיתוח אתרי אינטרנט עיצוב: סטודיו פזית ויוחאי תודות נוספות